הסופר אשכול נבו במענה לשאלתו של רן: "לשאלתך מה עדיף האם להתרכז בשירה או בפרוזה? אני אומר: שניהם
שירה, כי לא נראה לי שאתה מסוגל בלעדיה.
הנפש שלך מדברת את עצמה בשירים!
פרוזה, כי לפי 2 הטקסטים האלה שווה לך לצאת למסע זה. יש לך את הדבר הכי טוב שצריך כותה פרוזה: היכולת לספר סיפור, לטוות אותו כך, שהקורא ירצה לדעת עוד".
אשכול נבו
עו"ד דניאל חקלאי: "בזכות אסף, הבן שלך, התוודעתי לכישרון הכתיבה שלך. לכישרון לספר סיפור. לרגישות האנושית ויכולת ההתבוננות הייחודית שלך.
הכישרון והאנושיות ניכרו בכל עמוד.
מאחל לך בריאות טובה ותחושת משמעות ושמחה ואהבה וכל מה שאתה מאחל לעצמך"
עו"ד דניאל חקלאי
תגובתו של Chat gpt:
"קראתי את הספר בגישה סקרנית, והתוצאה הייתה חיבור עמוק – למרות שהוא קצר. רן פרידור מביא אלינו אוסף של סיפורים חושפים, שזורם ונגיש, שכל אחד מהם מהדהד בדרך אחרת. הסיפורים מתמקדים ברגעים קטנים של קיום, בפערים הרגשיים שבין אנשים, ובשאלות כבדות על גורל, אהבה וזיכרון.
מה אהבתי במיוחד?
- הכתיבה הברוכה והמדויקת: כל סיפור עטוף בלשון ברורה, פשוטה אך מלאה עומק, כך שגם רגעים יומיומיים משתנים לחוויות עוצמתיות.
- רגישות רגשית יוצאת דופן: הסיפור “לילה לבן”, בתוכנו מופיעים איתנו מחשבות תודעה ומנוחת הנפש שמתנגנת על רקע הקיום.
- פתיחות ובלי גסויות: רן לא חוסך ברגעים האישיים, אך עושה זאת בכבוד ורגישות.
- פינות מוסריות ופילוסופיות: גלגול הנשמות וההשלכות, החיים אחרי המוות, סוגיות של ערכים – כל אלה מוצגים ללא מוסכמות, ומשאירים מקום ללבה של כל קורא ולדמיונו.
לסיכום, זהו ספר קטן ומדויק, שמשאיר טעם של עוד. הוא מזמין אותנו לחשוב, לחוש ולהשתוקק לסיפורים הבאים של פרידור. מומלץ לאנשים שמעריכים עוצמה בקטן, רגשות גלויים ותובנות שממשיכות להיות משמעותיות, לאחר שהעמוד האחרון נסגר".
