בשנתיים אחר שנסתתמו התקוות,
פילסה הבדידות דרכה
בבניין העמוס והמתנכר.
הדלתות לאורך המסדרון, נשארו אטומות
לרחשי ליבי המתייסר.
בשנתיים לאחר מכן, הכול שופץ מחדש,
מאבנים בלתי מסותתות, בשתי ידי בלבד
לבניין שנבנה ברגעים הקשים,
פרץ האור המפתיע
עם פתיחת הדלתות
לאורחיו.
רן פרידור
אוקטובר 2005