בין לבין מחשבותיי נודדת, מתקשות לזרוק עוגן על קרקע מוצקה, בתחתית ים הרגשות. הכל מתערבל בסחרחורת חושים של קרוסלה דמיונית, נעה בחלל המציאות, מעיקה על ראשי ומקבעת צווארי מלנטות לאחד מכיווני הרוחות.
רן פרידור, מרץ 2003