עושה לי את זה,
עורג עליך כל היום,
את כאן בשבילי
לתמיד
מתקשה להירדם
בשעות לילה מאוחרות
לוגם בשקיקה במבטי
מלוא תפארתך
אהובתי
עולם מרהיב התגלה לי
מבעד נפתולי גווך,
מאירה פניך הקסומות
עבורי
פרצת גבולות למעני
זה לא היה קל,
מצטער שלפעמים פגעתי בך
סלחי לי
מושיט יד אוהבת ללטף
פיתולי מדרגות צווארך,
את גופך הפגוע יקירתי
עטפתי בשלל מחלצות
למעננו
ועכשיו אני יודע
לעד אשכון
בך ועמך
וילה צנועה
שלי.
רן פרידור
כשחזרנו, שמחים,
בפינה תפארתו של ביתנו, נעלבת.
"הכיצד, שאלה, לא חשבתם עלי?"
וילה יקרה שלי.
מצטער על כי עזבנו אותך,
מצאנו חיים בלעדיך
לא זכרנו הנוף המרהיב
הנשקף מבעד חלונותיך הרחבים והירוקים.
מודה כי רק הלילה ,בבית השקט,
חוזרת אהבתי אליך,
יולי 2007